הקליקו על התמונה - לתמונות נוספות

ביום שישי זה קרה. עמד להתחיל סוף שבוע יחסית רגוע. סבתא אתי שמרה על קופקופונת ואנחנו יצאנו לספא לקבל מסג'. כשחזרנו הביתה הפתיעו אותי 40 בני משפחה וחברים בסלון הבית. רואי הממזר תכננן הכל מאחורי גבי.
כשנכנסתי לדירה כולם צעקו "הפתעה מזל טוב". נדמה לי שבשנייה הראשונה לא הבנתי מה קורה. האם פרצו לנו הביתה כל כך הרבה אנשים? רגע, אני מכיר חלק מהם. יש שם אחד שגונב לי את המצלמה. שניה אחרכך רציתי להסתובב ולחזור לספא לגמור את החליטת צמחים שהכנתי ולא נתנו לי לשתות.
גם לרואי זאת היתה מסיבת הפתעה. שום הוראה שהשאיר לאחרי משמרת לא התבצעה. הבית נראה בדיוק כמו שהשארנו אותו עם עוד 40 אורחים. אחראי-המשמרת לא ראה את ההוראות באימייל.
היה מאוד נעים לחגוג עם כולם. האוכל שאנשים הכינו הזין אותנו גם במשך השבוע שאחרי המסיבה.
קשה לי להאמין לזה שאברהם אבינו, החכם מכל אדם, שנא מתנות. הייתי רוצה לראות את מר אבינו מקבל איפד-2 או או אקסטרימר-פרו ליומולדת שלו.

תודה לכולכם שבאתם ביום חם כל כך ביום שישי קצר כל כך לחגוג איתי את תחילתה של זיקנתי.
אוהב את כולכם.
תודה רואי יקירי על ההשקעה ותכנון המופלא.
אוהב אותך,
גיא

איך תמיד מצליחים לתכנן את הארוע הצבעוני הזה בשעה החמה ביותר ביום החם והלח ביותר בשנה?

למה ארוע חשוב כל כך ששם לעצמו להיות שיעור בסובלנות הכרה וקבלת האחר מצויין בכזאת פרובוקטיביות, רעש והפרעה לסביבה?

למה הווליום כל כך גבוה עד שצריך להתרחק ממרכז הארוע כדי למצוא קצת שקט מוצל?

למה הארוע הצבעוני והחשוב הזה, נראה כמו מסיבת אסיד של מטורללים?

מרגש לראות את סבתא של נועה ויובל (ילדים של אבא גדי ואבא דייב) צועדת עם המשפחה הגאה.

מרגש לפגוש פעם ראשונה את התינוקות החדשים שנולדו להורים הגאים.

כיף לפגוש שוב את כולם עם ובלי הילדים.

והכי גאווה להיות עם דנה ורואי.

דנה במצעד הגאווה