דנה: היינו ברותי
אבא: היינו אצל רותי? אצל רותי היינו לפני חצי שנה!
אבאלה: באמת מזמן. היינו גם באמריקה… היינו ברחם.
דנה: היינו בלחם (ממשיכה ללעוס) — לא! לא-פתאום!
דנה: היינו ברותי
אבא: היינו אצל רותי? אצל רותי היינו לפני חצי שנה!
אבאלה: באמת מזמן. היינו גם באמריקה… היינו ברחם.
דנה: היינו בלחם (ממשיכה ללעוס) — לא! לא-פתאום!
בארוחת הערב, גיא סיפר איך היה שלומיאל בעבודה ושמט ושבר את הראדום של האיך-קוראים-לזה של האנטנה. בסוף הסיפור דנה סיכמה:
אוי-אוי-בום!
פיג'מה – מָמָה
ים – נָם (בהתלהבות: נם! נם!)
וכמובן: עוד אם (רוצה לאכול עוד) שהתאחד עם "עוד פעם" ומבוטא "עודאם": בגלגול החדש מהשבוע, אחרי שהדגשנו את הפ"א של המלה פעם, דנה משכלת אותיות ואומרת עוֹפּטָם!
דנה גם קוראת לנויה (זה כבר ישן) ולמִיה. בגלל שפעם גרנו מול נויה, דנה עדיין מצביעה על הדלת מול דירתנו החדשה, וקוראת "נויה".