חופשה במצפה רמון from Guy&Roi kedem on Vimeo.
ארכיון פוסטים מהקטגוריה "דנה"
חופשה במצפה רמון
יום ראשון, 29 ביוני, 2014 מאת: גיאהופעת סוף שנה – בלאט
יום שלישי, 24 ביוני, 2014 מאת: גיאמופע בלט from Guy&Roi kedem on Vimeo.
שנת לימודים חדשה
יום רביעי, 28 באוגוסט, 2013 מאת: רואיאתמול התחילה שנת הלימודים החדשה בגן העירוני.
כבר יותר מחודש דנה יודעת שהיא עומדת ללכת לגן של גדולים, גם "חיטים". אנחנו, לעומת זאת, לא ידענו כלום. לא את שם הגננת, ולא את מיקום הגן. בסוף הסתבר שהגננת אורלי תלמד את 34 ילדי הגן במבנה זמני בתוך בית הספר, עד שמבנה הגן יהיה מוכן. כמובן שהתאכזבנו. התאכזבנו גם ביום א, כשעברנו בסביבה ואמרתי לדנה שאראה לה את הגן החדש. נכנסנו פנימה ומיד הפניתי אותה החוצה "הגן עדיין לא מוכן, אני לא רוצה שנראה אותו ככה". הראיתי לה את הרחבה שבה הם אמורים לשחק (תחליף לחצר) והיא שאלה "אין משחקים???". עוד יותר התאכזבנו כשנכנסו לגן ביום הראשון, וראינו שהגן היה בדיוק במצב שבו הוא היה ביום א'. הדלות: שולחנות, כסאות, פינת משפחה- וזהו כמעט. אין קישוטים, אין לוחות תוכן, כמעט אין משחקים. אין חצר. האכזבה שלי היתה יכולה להשאר פרטית, אלמלא דנה שאלה אותי "אין עוד בגן?" בהצביעה על השולחן שעליו מונחות עיסות הבצק שהילדים לשו, ועל ארון הקודש (הגן נמצא במבנה בית הכנסת). כבר 8 חודשים עברו מאז נרשמו הילדים לגן. העיריה היתה יכולה לבנות מבנה קבע בזמן הזה, והיתה יכולה גם להכין את המבנה הארעי (לוחות, מקרר, משחקים).
דנה אמרה שהיה לה כיף בגן אתמול והיום. היא הכירה את רוב הגננות. היום שאלתי אותה לגבי עוד גננות, אבל היא למדה רק את השמות של הגננות שהיו אתמול. היום נוספו גם הגננת המשלימה מיכל, שמחליפה את אורלי פעמיים (!) בשבוע, והסייעת המחליפה אילנה. דנה ראתה אותן אבל לא זכרה את שמן. אורלי סיפרה לי שהיום דנה נעלבה במפגש כשלא נתנו לה לדבר כי היא לא הצביעה וחכתה אלא התפרצה.
חוג הריקוד אתמול (טרום באלט) היה מוצלח, גדוש מתיקות, דנה רצה, רקדה, חיקתה את המורה גלי, צחקה והשתוללה.
בריכה
יום שני, 20 במאי, 2013 מאת: גיאיונתן ודנה קוטפים תותי עץ
יום רביעי, 15 במאי, 2013 מאת: גיאעם מיה בגינה
יום שבת, 4 במאי, 2013 מאת: גיאלג בעומר – ארוע גן ריטה
יום רביעי, 1 במאי, 2013 מאת: גיאמכשפולה – מוצצי חיתולי
יום שלישי, 19 במרץ, 2013 מאת: גיא"מוצצי! חיתולי!"
"חיתולי! מוצצי!"
מגיל אפס הם היו החברים הכי טובים של דנה. עוד לפני שדנה זכתה לשם, כבר מצצה בשקיקה מוצץ סיליקון ירוק. אחר כך בא המוצץ הלבן, השקוף, הסגול, האדום. עם ידית ובלי ידית. עם שרוך או בלעדיו.
וכמו עשן ואש, כמו יום הולדת ועוגה, כמו גשם ומגפיים וכמו דורה ודייגו, כך גם מוצצי וחיתולי תמיד הלכו יחד.
דנה שמרה עליהם כעל בבת עינה. לא הסכימה לתת אותם. העדיפה את חיתולי על פני אבא, והעדיפה את מוצצי גם כשלא יכלה לנשום כי היתה מצוננת.
היום דנה גדולה. היא התבגרה. דנה החליטה לתת את כל המוצצים לעירד, כי הוא תינוק קטן ועדיין צריך למצוץ מוצץ כדי להרגע.