The Transfer Day

מאת: רואי

Today it happened. Click on the pictures to see larger version.


How feelings mix: We were both very tired from the night – hot and humid night with mosquitos, forgot to turn on the air-conditioner, and above all had thoughts about what's in store for us the next morning – and anxious – because we wanted both embryos to succeed – a bit fearful – we lack a lot of info (should Ed, our embryologist, assist the embryo hatch, or let Nature do its role, if Nature has room left in our process at all?) – and hopeful. There was some embarrassment, because April is undergoing a quite intimite procedure behind the curtain. In the end we felt relieved, i guess it's because we did our best, and we can't do anything now to change the course of this pregnancy. After an hour or so I even felt happy and smiled to myself.

Spending time with April today was even nicer than Saturday. We watched each other picture galleries on the computer, talked about our homes, and learned how she is coping with the demanding process.For example, the internet forum which is open only for Circle surrogates, or a site by which you can find friends in your neighborhood or at least in your facebookhood, all going through surrogacy or at least wanting to.

We returned to New York really tired and plan to have a relaxed day tomorrow.

9 תגובות לפוסט "The Transfer Day"

  1. נצ הגיב:

    אין צורך לכתוב את שם האב ליד העוברּונים, ישר מזהים קווי דמיון.
    גם מאוד מרשים שכבר פיתחו ריבועים בבטן, כנראה הם מאוד פעילים.

  2. אבי הגיב:

    keep it coming,dude!
    kisses from us all,

  3. אבי הגיב:

    …and besides, Roi, your embryo looks like a satellite photo of France, isn't it?

  4. טל הגיב:

    מאד מרגש! איזה ילדים יפים יצאו.
    עכשיו רק תמסרו להם שיחזיקו חזק וגם בהצלחה ל April !
    ממתינים לעדכון הבא (עוד 12 יום בערך?!)

  5. איגור הגיב:

    שיהיה בהצלחה!

  6. מאיה הגיב:

    איזה יופי! אני כל כך מתרגשת! מאחלת לכם המון הצלחה. מחכה לראותכם כבר באץ!!

  7. גיל הגיב:

    הי אהובים,
    עולה לי באזז ממושך בראש כל עת שאני חושב על מה שהולך.
    הרי רק בטלויזיה רואים דברים כאלה! ועכשיו אתם משתפים אותי בחוויה הזאת כשהקשר שלי לעוברונים הללו כל כך אמיץ! בא לי לחבק אותם. בא ל לחבק אותכם. אתם מביאים לי אושר. מגיע לכם שתהיו מאושרים.

  8. תום הגיב:

    רק היום ראיתי את הבלוג בפעם הראשונה. (בזכות הלינק מהפייסבוק)
    מאוד מרגש לקרוא את כל מה שאתם עוברים.
    כל הכבוד לאפריל על האומץ וההקרבה – נדירים האנשים האלה בעולמנו.
    שיהיה בהצלחה.