הטיסה לברצלונה

מאת: רואי

בשבילי – סתם טיסה. בידוק, צ'קאין, דיוטי, המראה, נחיתה, אוטובוס, חדר מלון, ארוחת ערב.
גם בשביל גיא זה לא ביג דיל.
אבל היום הזה היה חוויתי בשביל שלושתנו, בזכות דנה. מעניין ממה היא התרגשה יותר: מזה שהיא טסה לחו"ל, התרוצצה באולמות בידוק ודרכונים, והלכה הלוך חזור במעבר בין שורות המעריצים במטוס, או מזה שהיא יודעת ללכת לבד בלי ידיים ובלי עזרת רהיטים.
האושר שלה היה כל כך ניכר כשהיא התרוצצה בנתב"ג במרחבים האינסופיים מבחינתה, בזמן שגיא עשה צ'קאין. היא לא מסתירה את ההתלהבות, ואם עולה חשש קטן שמישהו מהנוכחים (היו בערך אלף אנשים באולם) אינו נותן תשומת לב, אז היא מצייצת ציוצים חמודים וחזקים כדי למשוך גם את מבטו של הסורר שהעיז להתעסק בענייניו. החוויות שלה חזקות וכנות (או אולי נכון יותר לומר שקופות) בלי שום מחסום או מסכה. חיוכים, צעקות התלהבות, ריצה, הרדמות. היא ישנה בדיוטי פרי ונאלצנו להעיר אותה בעליה למטוס. הראינו לה אוירונים מהחלון שלנו, והיא שמחה לכל אוירון נוסף שראינו מהחלון, חונה, נוסע, או ממריא.
המטוס היה בואינג 757 מלא. זה לא הפריע למנהיגה הכריזמטית שלנו לגרום לכל אחד מהם להעריץ אותה. עברנו הלוך ושוב במעבר, ואם היה מישהו שלא חייך או ליטף אותה, היא לא בחלה באמצעים להפיל אותו ברשתה. בעיקר ע"י טפיחה או תחיבת אצבע. כנ"ל בבדיקת הדרכונים על הזכוכית של השוטר הספרדי. זו הרגשה מוזרה שדנה בעצם משכה אותי להיות במרכז קונסנזוס: בגלל שאני מזדהה איתה ברמה מאוד חזקה, אני מרגיש נאהב ע"י כולם (איך הם אומרים בנאומים? אשכנזים, ספרדים, דתיים וחילוניים, ערבים וספרדים. אה, ספרדים כבר אמרתי.).
בחדר המלון באמבטיה דנה כבר היתה עיפה, אולי בגלל זה נבהלה מהרחצה באמבטיה הזרה, אבל מהר מאוד התעשתה והמשכנו לרדוף/להרדף על המיטה. בדרך למסעדה (cent focs) היא נרדמה בעגלה. כבר היה בערך עשר וחצי לפי השעון שלה… לילה טוב, יש לך הרבה על מה לחלום הלילה.

תגובה אחת לפוסט "הטיסה לברצלונה"

  1. גיל קולן הגיב:

    המלכה היחפה.
    ס ב א