אטימולוגיה – התפתחות השפה

חקר מקורותיהן של מלים אצל דנה שלנו.

6.6.2011
פיג'מה – מָמָה
ים – נָם (בהתלהבות: נם! נם!)
וכמובן: עוד אם (רוצה לאכול עוד) שהתאחד עם "עוד פעם" ומבוטא "עודאם": בגלגול החדש מהשבוע, אחרי שהדגשנו את הפ"א של המלה פעם, דנה משכלת אותיות ואומרת עוֹפּטָם!

דנה גם קוראת לנויה (זה כבר ישן) ולמִיה. בגלל שפעם גרנו מול נויה, דנה עדיין מצביעה על הדלת מול דירתנו החדשה, וקוראת "נויה"

13.6.2011
פקק – לפעמים פקק לפעמים קָפְּק!
היום דנה קראה לרואי בשם בפעם הראשונה! היה צריך קצת דמיון בשביל להבין… היא לא בטאה את הרי"ש.
לטכנאי התריסים שנכנס לדירה היא קראה "איש!" ולמה ש"דנה בננה" אוכלת בסיפור היא קראה "נננה"

30.6.2011
"קָ! קָ!" זה אומר "קח" רק לא שומעים את הח'. זה אומר גם "תן". נאמר על הרבה דברים, אבל הכי מצחיק שכשנותנים לדנה בקבוק במיטה, היא גומרת אותו וצועקת ק! ק! ולא מסכימה סתם להניח אותו במיטה.

5.7.2011
דנה קראה לרואי בשם!

24.7.2011
הרבה התפתח בשבועות האחרונים. אנחנו מרגישים שהשבוע דנה תפסה את העיקרון של איך לומדים מלים חדשות, ואיך מחקים את ההורים. היא אומרת בטן, רותי, עין, אף, פה, סבתא (תתה), אתי, צהוב (הוב), גלגל (גַיגַי), כחול, מים (גם ים נקראה "מים". לא עוד נם.), עץ, איש, תנין, דג (גג), עוף (קציצה נקראת "לא עוף"), חול, ועוד הרבה. העיוותים החמודים הם בעיקר י' במקום ל', וחלק מהמלים מקבלות רק סיומת (צפרדע: דיה).
אדום הוא סיסמת החודש. גם אם אלבש חולצה כחולה לגמרי, שיש בה נקודה קטנטנה בצבע אדום – דנה תכריז: "אדום!" ותחזור על זה הרבה פעמים. היא גם אוהבת למלמל בזמן הנסיעה ולפני שהיא נרדמת. ממציאה מלה ומתלהבת מזה.
עוד סיסמה זו "מִיה", שזו חברתה הטובה. -"דנה, מי מחכה לנו בבית?" -"מיה!" וגו'
כבר מינקות דנה יודעת שטרקטור זה "פרפרפרלפלפל" (עם הלשון מחוץ לשפתיים). היום ראינו שני טרקטורים צהובים. "פרפרפר הוב! פרפרפרפר הוב!"

 

1.9.2011

חודש וחצי שבהם דנה צברה כל כך הרבה יכולת דיבור, שהיה מעט מה לכתוב. פשוט אי אפשר לעקוב אחרי אוצר המלים המדהים, ויכולת ההבנה שלה (ע"ע אוי אוי בום).

לפני כמה ימים היא נסתה להגיד את היחיד של "עננים" ויצא לה "עננן".

דנה סגרה מעגל: לנקודת החן הקנטה (והחמודה) שיש לה על אצבע רגל שמאל היא קוראת… קודדה!

היא עדיין מתמודדת עם זכר/נקבה: דנה קטנה! אבא גדולה! אבא גדולה! לפני כחודש היא מצאה חתיכת עגבניה קטנה בצלחת וקראה: עָנְיָה קָטָנָה! (ברור שזו הנקבה של קטן). מאז היא למדה יפה מאוד את חוק ההתרחקות מהטעם ואת טעמו של שווא נע.

היום ראינו אווירון בשמיים. דנה יודעת שהיום בבוקר רותי טסה לברצלונה ושלפני שבוע מיה טסה לאילת.

– "דנה, מי באווירון?" , שאלתי אותה

– "מיה און, רותי און!"

וזה מבטא את הכלל הידוע שכל המלים שנגמרות ב"און" נשמעות אותו דבר: מלפפון, שעון, אווירון, פיל (הכוונה לפילון). יוצא דופן: דובון שנשמע דובון. באותה צורה, כל המלים שמסתיימות ב"יים" נשמעות דומה: נעליים, משקפיים, אופניים, גרביים. יוצא דופן: מים (מבוטא מַיִם או מַיִן) וחלק גדול מצורות הרבים, כנ"ל (סנדלים, חתולים וכו' נשמעים אותו דבר, אבל ענבים, עננים, ועוד הרבה אחרים – נשמעים כמו ש"צריך")

 

27.9.2011

ברוקולי: קולילי

למדה בגן:

זה שלי!

ואו!

ראש השנה

שנה הלכה וכו'

 

4.11.2011

דנה במיטה של ההורים בשבת בבוקר. סוקרת את כול איבריו של אבאלה (ראש, עין, כתף וכו'). כשהיגיעה לתנוך הכריזה "מוּךְ!"

וגם השבוע במקלחת: דנה מזגה מים מהדלי הכחול על היד של אבאלה ואמרה. "אבאלה חמודי".

17.1.2012

השבוע דנה "התגברה" על שיבוש וותיק. במקום לומר לרֶרֶת היא למדה לומר לרדת. דוקא אהבנו את הגרסה המשובשת מאוד.

שיבושים שנשארו: כובב (כוכב), ולפעמים אפילו כובבות (כוכבים). לבבים (לבבות, בדרך כלל מדבקות בצורת כוכב).

דנה שרה לבד (עם מעט עזרה) האוטו שלנו, פיל פילון, פרפרים מכל מיני צבעים, ושירי חנוכה.

22.1.2012

שיחות מעניינות…

בא-לי ביצות (ביצים)

להכניס את החלקות (החלקים של הלוטו)

לא פתאום (מה פתאום)

2.2.2012
טעויות נחמדות והגיוניות.
"תראה אֶתוֹ" (הטייה של תראה את הדבר).
אני אובבת (אני אובבת חילזון. אני אובבת את אבאלה).

 

1/5/2012

-אני אוהב אותך -גם אני אובבת אותך

יש בדיר טלה קטן/ וכולו לבן לבן/ רק שחורות הן שתי אזניו/ ושחור הוא הטוסיק (צריך לראות את האיור בשביל להבין)

אבוי מה רטב/באמת זו מקלחת/ובא אליו דג/ואומר לו שלום (בגרסה השניה הדג עושה עם השפתיים כמו דג)

עיצורים המנוקדים בשווא אינם נחוצים לנו עדיין (היום סתא חוה באה אלינו = היום סבתא חדוה באה אלינו)

16/6/2012

במקלחת, מתחת לכיור, יש ארון עם מגרות. לכל מגרה יש ידית, וברבים: יָדידות!

19/8/2012

עוד בעניין יחיד ורבים: דנה משחקת בקולבים של בגדים. כל קולב הוא שרביט. "יש לי הרבה שרביות!"

27/8/2012

בגן החדש, לגננת טלי יש בובה שמברכת את הילדים בבוקר. בטקס קבוע, הבובה מתחבאת מאחורי הגב של טלי, מתביישת, ממתינה שהילדים יקראו לה לבוא.
דנה: ששלומי מתייבש.

28/8/2012

דנה: למה יש לך משקפי שמש?
אבאלה: אלה לא משקפי שמש. אלה משקפי ראיה.
דנה: משקפיים ללילה, נכון? למה?
אבאלה: העיניים שלי קצת מקולקלות ואני לא רואה טוב.
דנה: אני אתקן לך. (עושה עם הידים תנועות של הברגה ליד העיניים שלי). עכשיו אתה רואה אותי?

6.9.2012 ערהש תשעג

צירפוניים (כן, אלה בקצות האצבעות)

16/11/2012

דנה ואבאלה משחקים בסביבון עם אורות צבעוניים. "אתה רוצה לשחק בסביבות אם אור חָבוּ?" אטימולוגיה: לשבור->שבור; לכבות->לחבות->חבו (במקום לכבות->כבוי)

1/3/2013

איזה פרח זה? צירפוני-חתול!

החתול הַכַּסְעָן (ההוא מהשיר של מרים ילן שטקליס)

שְׁלוֹשְתָּתָם (שלושתם)

8/6/2013
בבית קפה – כולם מקבלים תפריטים. דנה: ״למה כולם קיבלו תפריות?״
ראה שרביות בשנה שעברה.

21/6/2013

במלון באילת. גיא שואל: "דנה, למה את מגרדת בראש?". התשובה: "כי יש לי כין!"

15/7/2013

עדיין: צירפוניים. עדיין: סמ"ך במקום שי"ן. מדי פעם: יָדידות במקום ידיות.

אבל: ההגייה של צ' נהייתה מדויקת. צחור ושחור זה כבר לא אותה מלה.

 

דצמבר 2013

מה כל כך הרבה זמן לא עדכנו? כבר כמעט צריך לעדכן לגבי שיבושי מלים באנגלית (סופרת די יפה עד עשר, עם שגיאות מצחיקות).

בחודש שעבר דנה הביאה את ספר התמונות שלה לגן, להראות לאורלי הגננת. "מי זו" שאלה אורלי, מצביעה על תמונה של אפריל. "זו האישה שהטילה אותי!" דנה ענתה בבטחון.